ערבי, חוץ מתנועת התאנווין באכדית בהגית "מ" בסוף המילה , אבל בערבית אומרים "לִישַׁאנֻן אַכַּדִּיתֻּן"(שׁ=ס), לשם כך ההטיה הזו נקראת "תאנווין"(tanween), מהאות נון שבאה כהגיה (בלי כתיבת נון) כתנועה דקדוקית .
אכדית היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי. שפה זו הייתה בשימוש בסהר הפורה,
בקרב האשורים והבבלים בין שנת 2500 לפני הספירה לשנת 100.
בשיאה הייתה האכדית שפה אזורית לתקשורת בין עמים שונים באזור. דוגמה לכך אפשר למצוא באוסף המסמכים הקדומים
המכונה מכתבי אל-עמארנה, שחובר במאה ה-14 לפני הספירה. המסמכים כתובים באכדית אף-על-פי שנשלחו ממלכים אל מלך מצרים.
מאחר שאכדית הייתה שפה בין-לאומית היא השפיעה על העברית ותרמה לה מספר רב של מילים, בהן ניתן למצוא את
המילה היכל שהגיעה לעברית (E-GAL), דרך האכדית (m)ekallu, סולם אכדית simmiltu – "כבש מדרגות"), שמות
החודשים העבריים תשרי (tišritu – "התחלה"), מרחשון (מצירוף המילים הבבלי< "warh šman" – "חודש/ירח שמיני"),
ניסן (nisano – "ניצן"), אלול (Ululu או Elulu – "קציר") וכן מילים רבות נוספות
. ניתן למצוא באכדית מילים כמעט דומות ב100% לערבית, כמו : bītum – ביְתֻן(בערבית), ummum – אומֻּן, abum – אָבֻּן
, tanurum תנורֻן, (כמובן המילים הערביות התואמות כתובות בכתיב עברי).
לשם תועלת, עדיף לקרוא את הנושא(הקצר) הבא : התנועה הדקדוקית תנווין(tanween) בערבית.