דת זאת מילה גזורה ממילה דין, ודין זה חוק(כמו שאומרים דין ודיין), כלומר חיים שפוטות לדין וחוק. בן אדם נברא לחיות חיי חוק ודין, ואנחנו חווים את זה בחיינו הימיומיים בכל מדינה בעולם. נכון שרוב המדינות משתמשות בחוקים אזרחיים שהם נפגשים עם חוקים דתיים ברובם, אם כי יש חוקים נוגדי דת.
החוקים האזרחיים הנוגדי דת אשר הם מזיקים לחברה, להתלכדותה ולמוסר בניהָ, גם לבריאות חברי החברה, שחלק מהגיל הרך לא יקבל את ההתיחסות ואת וצומת הלב ההולמת.
נכון שדת היא חוקה מאלוהים שבאה לטובת אדם, ואין חולקים על זה, אולם דת אסור שתהיה נחלת ידם של אנשים שמפרשים אותה לפי תאוותם, או שמפרשים אותה לטובת עצמם. מהיום הראשון שברא אלוהים את האדם הוא שם לו חוקה, לפני ואחרי היציאה מגן עדן, ובכל זמן אחרי, הרי שהיו נביאים שהם בין אדם לנוח, שמידעים אנשים על חוקת אלוהים, או ושהם מעירים להם על התנהגיות לא נכונת או שוטות.
גם אחרי נוח היו נביאים שבאו להדריך אנשום לדרכי יושר. אם את אנשים לא היו מתקנים את חטאם החמור ולא נענים לנביאים היו נענשים בעונש אלוהי(כמו עם הנביא לוט).
אז דת שהיא 100% מאלוהים וללא פרשניות ושינויים אנושיים, בטוח שהיא לטובת אנוש, ושליחות אלוהים לאדם בכל מיני צורות היא לטובת כל האנשים, בני אדם, לא חשוב מאיזה מוצא הם.
אחרי התקופה שבה שלח אלוהים נביאים במקמות רבים: לכפרים, לשבטים, או לערים וחבורות אנשים אחרי תקופה, ואחרי שהתרבו אנשים, היה ראוי שתהיה חברה שלמה ומדינה בת נפשות, שתשלט ותתנהג לפי חוקת אלוהים(דת),
ותהיה כדוגמה ושלוחה לחברות אנוש כדי שינטשו חטאים מופרזים וכדי שילכו בדרכי יושר ורחמים, לכן אלוהים בחר שושלת נביאים שגדלו בחסות נביאים, והשכין אותה בארץ תיכונה הרי ארץ ושמיים ובריות הם מלכות של אלוהים, לכן הקמת חברה גדולה שמקיימת מילת אלוהים היא דרך חזקה להפצת מילת אלוהים ורצונו ואת האמת לכל העמים, גם תהיה השראה לאומות אחרות שילכו בדרכי יושר.
גם אם האומה הזו הייתה שוטה מדרך אלוהים היה נענשת. אז הדת היא לכל האנשים ולטובתם, ואם זה היה בשליחות של נביא אחד או יותר, או דרך עם ששופטיו נביאים, אז הדבר הוא לטובת כל אנוש והדרכתם בעם ישראל היו הרבה נביאים אחרי משה, שהיו בו זמנית 50 נביא ביחד או יותר, וזה תמיד לטובת דרך היושר והמוסר, ונביאים היו מזהירים מעונש אלוהים אם לא מתקנים את דרכם.
אולם אחרי שלטון דווד ושלמה, שהיו נביאים ומדריכים למעגל יותר רחב בין אנשים, והתגבשה בין אנשים(אומות שכנות) ידיעת דרכי אלוהים ומילתו. אחר כך היה ישו(המשיח) שעשה את הדת יותר עולמית, וכל איש בוחר את דרכו, אולם אחר כך כמו שקרה עם שאר האומות, הדת הנוצרית הפכה לנחלת שינוי ועיגום אנוש, אם כי את פן "דת שמיים" נשאר מככב ביהדות ונוצרות.
את הסטייה ממילת ורצון אלוהים הרחיק אנשים מהמוסר, וממוקד דרישת הדת ותפקידה הנעלה לכל האנשים.
אז בא הנביא מוחמד(שבישר עליו משה כמו שהזכרנו בנושא אחר) הוא בא לכל האנושות ואלוהים הבטיח לשמור אותו כמר שירד על הנביא עד סוף הימים, דת שמטיפה למוסר, ליושר, לרחמנות וטיב חיים נעלים.
הדת למשל מתוארת בספר ישעיהו מב כדלקמן:
א הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ-בּוֹ, בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי; נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו, מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא.
ב לֹא יִצְעַק, וְלֹא יִשָּׂא; וְלֹא-יַשְׁמִיעַ בַּחוּץ, קוֹלוֹ.
ג קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֹר, וּפִשְׁתָּה כֵהָה לֹא יְכַבֶּנָּה; לֶאֱמֶת, יוֹצִיא מִשְׁפָּט.
ד לֹא יִכְהֶה וְלֹא יָרוּץ, עַד-יָשִׂים בָּאָרֶץ מִשְׁפָּט; וּלְתוֹרָתוֹ, אִיִּים יְיַחֵלוּ.
ה כֹּה-אָמַר הָאֵל יְהוָה, בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, רֹקַע הָאָרֶץ, וְצֶאֱצָאֶיהָ; נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ.
ו אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ; וְאֶצָּרְךָ, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם--לְאוֹר גּוֹיִם.
ז לִפְקֹחַ, עֵינַיִם עִוְרוֹת; לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ.
ח אֲנִי יְהוָה, הוּא שְׁמִי; וּכְבוֹדִי וּתְהִלָּתִי לְאַחֵר לֹא-אֶתֵּן לַפְּסִילִים.